בחנו את עצמכם: האם מי הבריכה שלכם מאוזנים?

מים מאוזנים = מים צלולים ובריאים

● מים צלולים יותר, כלור יעיל יותר – כשהבריכה מאוזנת, הכלור בבריכה פועל בצורה מיטבית וגם פוחת הצורך בביצוע "סופר כלורינציה". לחילופין, כשהבריכה לא מאוזנת, המים הופכים לעכורים, לא נעימים ולא צלולים. כיף? לא כל כך. בריא? ממש לא.

● חיסכון בכימיקלים נוספים – מי אוהב כימיקלים מיותרים בבריכה? כנראה שאף אחד. כשהבריכה מאוזנת, פוחת משמעותית הצורך בשימוש בכימיקלים נוספים ש"יחפו" על חוסר האיזון, ומי הבריכה שלכם הופכים לבריאים הרבה יותר.

● גירויים בעור – בכל פעם שהעור שלנו נחשף לכימיקלים מזיקים, עולה הסיכוי שהוא יפתח גירויים שונים (פריחה, גירוי בעיניים, גירוד ועוד). כשהבריכה מאוזנת, זה פשוט לא קורה. ככלות הכל, הסיבה שבגללה אנחנו רוצים שמי הבריכה יהיו מאוזנים היא כדי למנוע מחיידקים להתרבות וכדי לשמור על ניקיונה.

● נזק לציוד – השקעתם בציוד הבריכה? זה נהדר, אך אם הבריכה לא מאוזנת, הדבר עלול לגרום לקורוזיה ולנזק משמעותי. לכן, כדאי מאוד לשמור על איזון הבריכה ולחסוך עלויות יקרות של החלפת הציוד.

5 בום: כך תבדקו האם הבריכה מאוזנת

1. רמת חומציות (pH)

ערך מומלץ: 7.2

רמת החומציות במים, ה-pH, היא אחד הערכים החשובים ביותר המשפיעים על איזון הבריכה ועל כימיקלים נוספים במים. כשה-pH גבוה מדי, הדבר עלול לגרום למים להיות עכורים, לכלור להיות לא אפקטיבי ולסבול מגירוי וצריבה בעיניים. כשהוא נמוך מדי, לעומת זאת, הציוד יפגע מקורוזיה וגם כאן יש סיכון לצריבות בעור ובעיניים. מה עושים? מאזנים!

אז מה עושים?

נערוך בדיקה למדידת ערכי ה-pH בבריכה, כשהערכים המקובלים הם 7-7.5 (והאידיאלי, כאמור לעיל, הוא 7.2). גיליתם שערך ה-pH גבוה מדי? הוסיפו pH מינוס. ה-pH נמוך מהנורמה? הוסיפו pH פלוס.

2. רמת הכלור

ערכים מומלצים: 1-3 PPM

הכלור הוא ידידה הטוב ביותר של הבריכה, או ליתר דיוק – של חיטוי הבריכה. זהו חומר יציב ויעיל המרחיק את החיידקים מבריכת השחייה, אך הוא לא מושלם, שכן כמות גדולה מדי של כלור עלולה לגרום לגירוי בעור ואף להיות רעילה, ורמה נמוכה מדי הופכת את הבריכה ללא מחוטאת. כיצד מונעים את סיכוניו של הכלור מחד אך שומרים על בריכה נקייה מאידך? נו, אתם בטח כבר מנחשים: דואגים לשמירה על ערכים מאוזנים.

אז מה עושים?

בדיקה של רמת הכלור ניתן לבצע באמצעות סטיקים, טבליות וערכות בדיקה ייעודיות. רוצים ליהנות מאיכות חיים טובה יותר ובריכה בריאה הרבה יותר? התחדשו במערכות האוטומטיות שלנו לחיטוי הבריכה, היודעות לחטא את המים מבלי לגרום לגירויים ושאר תופעות לוואי.

3. מליחות (NaCl)

ערכים מומלצים: 3,000-4,500 PPM

(במערכות מליחות נמוכה: 1,500-2,500 PPM) 

כשרמות המלח נמוכות בבריכה, ייצור הכלור גם הוא עלול להיות נמוך מדי וכתוצאה מכך לגרום לצמיחה של אצות וחיידקים. מאידך, כשרמות המלח גבוהות מדי, נוצרת קורוזיה מיותרת לציוד הבריכה.

אז מה עושים?

מודדים את רמת המליחות באמצעות ערכת בדיקה ייעודית ופועלים בהתאם לתוצאות: אם רמת המליחות גבוהה מהדרוש, מדללים את המלח באמצעות מים. אם היא נמוכה, מוסיפים מלח בהתאם לצורך. מחשבון המלח שלנו יסייע לכם בכך.

4. מייצב כלור (חומצה ציאנורית – CYA) לבריכה חשופה לשמש

ערכים מומלצים: 20-50 PPM

כשקרני השמש פוגעות במי הבריכה בחודשי הקיץ, הקרינה החזקה חודרת אל הכלור שאמור לחטא את מי הבריכה ומאיצה את קצב פירוקו. התוצאה: הכלור מתאדה מהר מדי, עוד לפני שהספיק לחטא כראוי את המים. הוספה של מייצב כלור מאטה את קצב האידוי, חוסכת בהוצאות הכלור ותורמת לבריכה נקייה יותר.

עם זאת, רמות גבוהות מדי של מייצב כלור בבריכה משפיעות לרעה על יעילות החיטוי, וכשהרמות גבוהות מאוד (מעל 80 מיליגרם לליטר), אסור להשתמש בבריכה כלל.

אז מה עושים?

כדי לבדוק האם אין רמות מסוכנות של מייצב כלור בבריכה, יש להשתמש בערכת בדיקה ייעודית. עקבו אחר הוראות היצרן וערכו בדיקה: גיליתם שיש רמות גבוהות מדי של מייצב בבריכה? רעננו את המים והוסיפו מים חדשים, עד להורדת רמת החומצה הציאנורית.

● בבריכות שמכוסות רוב שעות היום או בריכות מקורות (INDOOR) מומלץ לא להשתמש במייצב כלל.

5. קשיות המים (Calcium Hardness)

ערכים מומלצים: 150-400ppm 

כשמדברים על קשיות מים, מתכוונים לכמות מלחי הסידן והמגנזיום במים. כשרמתם גבוהה מדי, הדבר עלול לגרום לאיכול של הרובה (חומר על בסיס צמנט המשמש למילוי הרווחים בין אריחי הקרמיקה), לאבנית חמורה בצנרת, בגופי החימום ובמקומות נוספים, והמים נקראים "מים קשים". כשרמת הקושי במים מאוזנת, כך גם משקעי המינרלים מאוזנים ונמנעת אבנית שעלולה להרוס את ציוד הבריכה.

אז מה עושים? 

אם המים קשים, כדאי להחליף את מי הבריכה ולטפל נקודתית באבנית, אם הצטברה. אם גיליתם שהמים מליחים במיוחד (שאיבת מי בארות), מומלץ למלא את הבריכה מחדש באמצעות מערכת לריכוך מים.

בונוס למתקדמים: שתי בדיקות נוספות

6. אלקליניות (Total Alkalinity) 

ערכים מומלצים: 80-120  PPM

האם המים שלכם יודעים לנטרל חומצה? האלקליניות נקראת גם "האחות הגדולה של ה- pH", שכן היא זו ש"שומרת" על רמת החומציות מפני תנודות לא רצויות. זהו ערך חשוב כל כך לבריכה מאוזנת, ולכן נבדוק את מדדיו עוד לפני שנמדוד את רמת ה-pH (האחות הגדולה, זוכרים?).

מדוע זה חשוב? אם במים יש אלקליניות נמוכה, הדבר מסכן את יסודות הבריכה ואת חלקי המתכת שבה, ועלול לסדוק ולהרוס אותם. לחילופין, עם האלקליניות גבוהה מדי, ה-pH יהיה קשה לאיזון – ואנחנו כבר יודעים למה הדבר עלול להוביל. רמה בסיסית מאוזנת תהפוך את הבריכה שלנו לטובה ובריאה יותר.

אז מה עושים?

אם בדיקה העלתה כי האלקליניות גבוהה מדי (מעל 120 PPM), הוסיפו חומצת מימן כלורי(חומצת מלח). אם להיפך ורמת האלקליניות בבריכה קטנה מהדרוש, הוסיפו נתרן ביקרבונט(סודה לשתיה).

7. רמת מומסים כוללת (TDS)

כמה מוצקים מומסים יש בבריכה שלכם? זה בסדר, סביר להניח שאין לכם מושג ב08-מה מדובר. מה כן חשוב לדעת? ראשית, שמומס הוא כל כימיקל שנכנס למים והתמוסס בהם במהלך השימוש בבריכה. מלח, למשל, הוא מומס רצוי. קלציום, לעומתו, גורם לנזק.

ככל שחולף הזמן, רמת המומסים במים עולה. מדוע? הדבר יכול לקרות כתוצאה מאידוי של המים, לכלוך הנכנס לבריכה, הוספת כימיקלים וסיבות נוספות.

רמות מומסים גבוהה מדי עלולה לגרום לתופעות לוואי לא רצויות, דוגמת מים עכורים, קורוזיה לציוד, ירוקת וכתמים על קירות הבריכה, זאת לצד צריכה גדולה יותר של כלור שלא לצורך.

אז מה עושים?

במידה ומי הבריכה לא הוחלפו מספר שנים או לחילופין נעשה שימוש מוגזם בכימיקלים ורמת הTDS- גבוה, מומלץ לרענן את מי הבריכה או להחליפם.